הפתעה

בלוג זה משפחה.. יש לך עוד הרבה לקרוא כאן ללמוד ולהבין באמת שמפה אתה אף פעם לא תצא מדוכא. גם אם לא יגיבו לך לא קרה כלום, עצם זה שאתה כותב כבר שחררת משהו מעלייך
אתה מאנשים שאני יותר מתחברת אליהם כאן אז תודה!
מעבר לזה מה אתה עושה בצבא? גם אני בסדיר עכשוי לקראת שחרור

זה ממש משמח אותי אני אף פעם לא הייתי במסגרת כזו יש לי המון מה ללמוד אני נורא מקווה שלא אתאכזב.

אין לי מילים לתאר כמה משמח לקרוא שאת מתחברת למילים שלי במיוחד שזה בא ממקום עמוק ואישי אני אתחיל לעקוב אחר הפוסטים שלך בתקווה באמת כמו שאמרתי לעזור בתחומים שאני כן יוכל להועיל!

אמ..את מקומי בצבא אני מעדיף לשמור בסוד במסגרת שפה כי זה עלול לגלות אותי תצטרכי לסלוח לי :/

במקום הזה אי אפשר להשאר עצוב.
כתיבה זה באמת איכשהו עוזר... ועוד הצפייה לדעת שאנשים הולכים לקרוא את זה ולא לשפוט אותך.
אני באמת מקווה שהבלוג יעזור לך כמו שהוא עוזר להרבה אנשים פה.
שמחתי לקרוא את הפוסט הזה^^
(K)

תודה רבה לכן באמת זה ממש ממש משמח אותי לראות שיש נכונות זה נורא מעלה ומחזק אני נדהם ולא מעכל שהדבר הזה עוד קיים ללא ספק אני לא מתחרט שעשיתי את הצעד הראשון לפה!

זה בסדר להיות סגור..גם אני כמוך וחזרתי לפה אחרי שנתיים שלא הייתי באתר.
בחיים יש עליות ומורדות וכן למדתי שאי אפשר לסמוך על כל אחד אפילו מישהי שהכירה אותי הכי טוב אפילו יותר מההורים שלי הצליחה לפגוע בי.
תאכל או שיאכלו אותך
לגבי הזוגיות אתה עדיין עוד צעיר ומתישהו זה יבוא, כל דבר בזמן שלו.

אני לא ממש צעיר אבל סבבה חחחח
ואני מקווה שאתקבל פה בברכה כי אני לא ממש מכיר את המסגרת חחח

אתה צודק, המקום הזה באמת תומך. אני לא באמת בטוחה שאוכל לעזור, אבל אני יותר ממוכנה לשמוע את כל השיט שלך ולהתרכז ובסוף אולי אפילו לעזור אייכשהו.
אי אפשר לשמור יותר מדי בבטן. בהתחלה זה מחזק, נכון, אבל בשלב מסוים זה מתמלא יותר מדי עד הפיצוץ.
כולם נשברים, אתה יכול לומר שאתה הכי חזק ושאף אחד לא יכול לשבור אותך, אבל בסופו של דבר כולם באמת נשברים, כי עד כמה אפשר באמת לעמוד על הרגליים? ואני בטוחה שאחותך תבין את זה גם בשלב מסוים.
מנסיון, המקום הזה באמת מדהים. והכרתי פה גם אנשים מדהימים, הפריקה היא העיקר, אבל לרוב התגובות אפילו לי לא נראות הגיוניות ואני כבר שנה ומשהו בערך כאן...
שוב, המייל שלי מופיע בבלוג שלי, אני אנונימית, ונשארת כזאת, אבל אם אתה רוצה לפרוק קצת אשתדל לענות הכי מהר שאוכל

קודם כל תודה רבה כל ההתיחסות והקריאה שוב אין דבר שממלא אותי ומרגש אותי מלראות שבאמת אנשים מתייחסים לפריקה שלי בנוסף אני רוצה להגיד שריגשת אותי מאוד הגבת לי תגובה באמת מלאה ומושקעת שזה לא מובן מאליו מבחנתי!
אני יותר משמח לראות שאת פה לתמוך בי תודה רבה זה חשוב לי וכנ"ל לגבייך אני עדין די חדש ואני לא ממש שולט פה אני לא יודע איך ממש לדעת אם מישהו פירסם פוסט חדש אבל אני ינסה לעקוב גם אחרייך ובאמת לתמוך בך חזרה באותה מידה של נתינה ועזרה!

חחח אני לא כותבת. הייתי כותבת פעם, אבל הפסקתי לכתוב. אז אין ככ אחרי מה לעקוב. אבל אם יש לך שאלות את מוזמן לשאול.
וכן...אני קצת חופרת בתגובות, משתדלת להתייחס לכל החלקים של הפוסט..

כן ראיתי שאת לא ממש כותבת ואם יש זה חלק 30 ככה שזה קצת מבאס שזה לא הדדי ואין לי ממש איך לתרום לך באותה מידה... :/

ואת לא חופרת זה המקום לדעתי לבוא ולא לפחד לרשום ולרשום תרגישי חופשי לכתוב לי בלי סינון ולא מחשבה שניה

חחח החלק 30 זה של סיפור שכתבתי. פרק 30.
ולא נורא

למה הפסקת לרשום ?

את הסיפור סיימתי. ו....לא יודעת, זה פשוט אף פעם לא באמת עזר לי לפרוק, כשקשה לי אני פורקת על הטיוטות שבמייל, וזהו. היית כותבת, אבל הפסקתי.