עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
תחיו....ותנו לחיות
חברים
The darkהדס
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מאי 2016  (3)
המראה...מטעה


הפתעה

22/05/2016 20:05
NoName
טוב אז אחרי שממש הופתעתי לגלות שיש פה קהילה מדהימה שבאמת מהירה והגיבה לי שבאופן מסויים הייתי פסימי לגבי הבלוג
קבלתי המון חיזוקים ותמיכה הפכתי באופן מוחלט לאופטימי ובזה אני אמשיך לכתוב על עצמי עוד קצת

ישבתי בזמני הפנוי ככה דפדפתי בין הפוסטים והיה משפט אחד שמאוד ככה לקחתי ללב

"לא להפסיק לכתוב!"

אז החלטתי לשבת להמשיך לכתוב על עצמי ולשפוך את מה שעובר עלי בתקופה הלא קלה בתקווה לשחרר קצת מעול..

אני נמצא במסגרת הצבאית שהיא לא קלה מערכת נורא אטומה כללים לא הגיוניים ועם מעט מאוד מחשבה...
עליך לבצע את הפקודות המטילים עליך עם מעט מאוד שעות שינה...
המון שטח ואבק ציוד כבד שעות על שעות עבודה.
באופן לא ברור זה מאוד מספק ומחזק...אבל בדיעבד גם מאוד שובר ומחליש...

בתור בנאדם שיושב וכותב עכשיו זה קצת מוזר לי אומנם זו פעם שניה שלי אך נורא קשה לי ובו זמנית זה משחרר נורא הידיים רוצות להמשיך לכתוב הראש רוצה להמשיך להוציא ולהוציא לשחרר כמו שאומרים "על הדף"
אני בנאדם שבאמת נוטה לשמור בתוכו את קשייו ושומר תמיד על חוסן למען סביבתו יותר נכון למען המשפחה

לחברים אני לא ממש  מספר לא כי אני לא סומך פשוט , אולי אני טועה במה שאגיד אבל לכל בנאדם יש את הבנאדם היחיד הזה שרק מולו הוא באמת יושב ומדבר ומדבר בלי ריסון ממש בפרטי פרטים...ואני די מקנא באנשים האלה כי אין לי את זה פשוט אין..
אני לא מאמין שיש אשכרה בנאדם שמוכן לשבת ולשמוע את כל השיט שלי ובאמת להתרכז ובסופו של דבר להגיד "אוקיי תקשיב מה שעליך לעשות זה......."

התפקיד שלי בצבא דורש ממני כל כך הרבה אנרגיה כל כך הרבה חיוביות בלראות את החרא כמשהו טוב שלפעמים עלי לשקר לעצמי וזה כל כך קשה..יש לי אחות תאומה שמולה אני מרגיש שתמיד עלי להיות חזק האח הזה שלא משנה מה לא ישברו אותו!

אני סוחב עלי משפחה עם הורים חולים אח לאחיות בלי אחים והמקום הזה שצריך לשמור תדברים בבטן..גורמים לי לפעמים לרצות פשוט לצעוק חזק פשוט לצעוקקק

בת זוג לשאול את זה כך? לא בא בחשבון את התתמימות איבדתי, את הנכונות איבדתי,  הרצון נשאר ...
אחרי אין ספור אכזבות, אין ספור בגידות החלטתי שאני משאיר תעצמי בידיים של עצמי...דואג להשאיר תעצמי עם הרגליים עומדות 
בסופו של דבר מצאתי את עצמי יושב וכותב בלוג לעצמי פורק את על ליבי ומגלה שיש אי שם אנשים שקוראים והופעתי לטובה!

הקרן אור שבקצה המנהרה שנותנת לי עוד כוח גם להרים את הראש והמשיך להתקדם לעבר הלא נודע שמחכה בצד השני

ואני יקדיש שוב תודה לאנשים שבאמת פחות מ24 שעות גרמו לי לחיוך והקדישו את זמנם לקריאה ואף תגובה 

תודה לכם!
הדסcosmicBFFתיאו
הדס
22/05/2016 20:16
בלוג זה משפחה.. יש לך עוד הרבה לקרוא כאן ללמוד ולהבין באמת שמפה אתה אף פעם לא תצא מדוכא. גם אם לא יגיבו לך לא קרה כלום, עצם זה שאתה כותב כבר שחררת משהו מעלייך
אתה מאנשים שאני יותר מתחברת אליהם כאן אז תודה!
מעבר לזה מה אתה עושה בצבא? גם אני בסדיר עכשוי לקראת שחרור
NoName
22/05/2016 20:26
זה ממש משמח אותי אני אף פעם לא הייתי במסגרת כזו יש לי המון מה ללמוד אני נורא מקווה שלא אתאכזב.

אין לי מילים לתאר כמה משמח לקרוא שאת מתחברת למילים שלי במיוחד שזה בא ממקום עמוק ואישי אני אתחיל לעקוב אחר הפוסטים שלך בתקווה באמת כמו שאמרתי לעזור בתחומים שאני כן יוכל להועיל!

אמ..את מקומי בצבא אני מעדיף לשמור בסוד במסגרת שפה כי זה עלול לגלות אותי תצטרכי לסלוח לי :/
cosmicBFF
22/05/2016 20:36
במקום הזה אי אפשר להשאר עצוב.
כתיבה זה באמת איכשהו עוזר... ועוד הצפייה לדעת שאנשים הולכים לקרוא את זה ולא לשפוט אותך.
אני באמת מקווה שהבלוג יעזור לך כמו שהוא עוזר להרבה אנשים פה.
שמחתי לקרוא את הפוסט הזה^^
(K)
NoName
22/05/2016 20:41
תודה רבה לכן באמת זה ממש ממש משמח אותי לראות שיש נכונות זה נורא מעלה ומחזק אני נדהם ולא מעכל שהדבר הזה עוד קיים ללא ספק אני לא מתחרט שעשיתי את הצעד הראשון לפה!
The dark
22/05/2016 21:36
זה בסדר להיות סגור..גם אני כמוך וחזרתי לפה אחרי שנתיים שלא הייתי באתר.
בחיים יש עליות ומורדות וכן למדתי שאי אפשר לסמוך על כל אחד אפילו מישהי שהכירה אותי הכי טוב אפילו יותר מההורים שלי הצליחה לפגוע בי.
תאכל או שיאכלו אותך
לגבי הזוגיות אתה עדיין עוד צעיר ומתישהו זה יבוא, כל דבר בזמן שלו.
NoName
22/05/2016 22:38
אני לא ממש צעיר אבל סבבה חחחח
ואני מקווה שאתקבל פה בברכה כי אני לא ממש מכיר את המסגרת חחח
תיאו
23/05/2016 17:50
אתה צודק, המקום הזה באמת תומך. אני לא באמת בטוחה שאוכל לעזור, אבל אני יותר ממוכנה לשמוע את כל השיט שלך ולהתרכז ובסוף אולי אפילו לעזור אייכשהו.
אי אפשר לשמור יותר מדי בבטן. בהתחלה זה מחזק, נכון, אבל בשלב מסוים זה מתמלא יותר מדי עד הפיצוץ.
כולם נשברים, אתה יכול לומר שאתה הכי חזק ושאף אחד לא יכול לשבור אותך, אבל בסופו של דבר כולם באמת נשברים, כי עד כמה אפשר באמת לעמוד על הרגליים? ואני בטוחה שאחותך תבין את זה גם בשלב מסוים.
מנסיון, המקום הזה באמת מדהים. והכרתי פה גם אנשים מדהימים, הפריקה היא העיקר, אבל לרוב התגובות אפילו לי לא נראות הגיוניות ואני כבר שנה ומשהו בערך כאן...
שוב, המייל שלי מופיע בבלוג שלי, אני אנונימית, ונשארת כזאת, אבל אם אתה רוצה לפרוק קצת אשתדל לענות הכי מהר שאוכל
NoName
23/05/2016 18:30
קודם כל תודה רבה כל ההתיחסות והקריאה שוב אין דבר שממלא אותי ומרגש אותי מלראות שבאמת אנשים מתייחסים לפריקה שלי בנוסף אני רוצה להגיד שריגשת אותי מאוד הגבת לי תגובה באמת מלאה ומושקעת שזה לא מובן מאליו מבחנתי!
אני יותר משמח לראות שאת פה לתמוך בי תודה רבה זה חשוב לי וכנ"ל לגבייך אני עדין די חדש ואני לא ממש שולט פה אני לא יודע איך ממש לדעת אם מישהו פירסם פוסט חדש אבל אני ינסה לעקוב גם אחרייך ובאמת לתמוך בך חזרה באותה מידה של נתינה ועזרה!
תיאו
23/05/2016 19:05
חחח אני לא כותבת. הייתי כותבת פעם, אבל הפסקתי לכתוב. אז אין ככ אחרי מה לעקוב. אבל אם יש לך שאלות את מוזמן לשאול.
וכן...אני קצת חופרת בתגובות, משתדלת להתייחס לכל החלקים של הפוסט..
NoName
23/05/2016 19:10
כן ראיתי שאת לא ממש כותבת ואם יש זה חלק 30 ככה שזה קצת מבאס שזה לא הדדי ואין לי ממש איך לתרום לך באותה מידה... :/

ואת לא חופרת זה המקום לדעתי לבוא ולא לפחד לרשום ולרשום תרגישי חופשי לכתוב לי בלי סינון ולא מחשבה שניה
תיאו
23/05/2016 19:45
חחח החלק 30 זה של סיפור שכתבתי. פרק 30.
ולא נורא
NoName
23/05/2016 20:31
למה הפסקת לרשום ?
תיאו
23/05/2016 21:34
את הסיפור סיימתי. ו....לא יודעת, זה פשוט אף פעם לא באמת עזר לי לפרוק, כשקשה לי אני פורקת על הטיוטות שבמייל, וזהו. היית כותבת, אבל הפסקתי.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: